בוגוניה

יורגוס לנטימוס הוא אחד הבמאים הפעילים כיום האהובים עלי. יש לו שליטה ברמה לא אנושית בכלי הקולנוע העומדים לרשותו פלוס התוכן האפל, המרושע והקורע מצחוק שלו בנושאים כבדים. השיתופי פעולה האחרונים שלו עם אמה סטון הולידו כמה מהסרטים הכי טובים של השנים האחרונות. 'המועדפת', 'מסכנים שכאלה', 'סוג של חסד' ועכשיו 'בוגוניה' בהחלט מוכיחים שהם כאן כדי להישאר.

'בוגוניה' הוא רימייק לסרט דרום קוריאני בשם 'הצילו את הכוכב הירוק' (שלמרבה הבושה עדיין לא צפיתי בו, אבל זה ישתנה בהמשך). הסרט מספר על טדי ודון, שני אנשים לא תקשורתיים במיוחד שעובדים בחווה לגידול דבורים ומאמינים בתיאוריות קונספירציה. הם משוכנעים שמנכ"לית בשם מישל (אמה סטון) היא חייזרית שבאה להשמיד את האנושות. אז הם חוטפים אותה, מגלחים לה את הראש ושמים אותה במרתף אצלם בבית.

כאמור, הסרט הזה לא שונה מהסרטים הקודמים של לנתימוס. הוא מרושע מאוד והוא מצחיק בטירוף. 'בוגוניה' יודע מתי להצחיק, מתי לזעזע ומתי לתת לצופים בוקס בבטן שהם לא יישכחו לעולם. הסרט מצולם בפריים ריבועי (מה שעשוי לתת תחושה קלה של פלצנות אצל חלק מהצופים) מה שנותן ל'בוגוניה' תחושה של מחנק ואין דרך לצאת מפה.

'בוגגוניה' אסתטי להחריד. יש משהו 'נקי' בדרך בה הסרט מצולם ומוגש לצופים. בין אם זה שוטים סטטיים מרהיבים, אווירה של סטירה שניתנת מיד או עיצוב פריימים וקומפוזציות מושלמות. 'בוגוניה' הוא תענוג לחוש הראייה לאורך כול השעתיים שלו.

המוזיקה, שהולחנה ע"י ג'רסקין פנדריקס, עוזרת לתחושת הלחץ והחרדה שהסרט מנסה לעורר. המוזיקה כוללת שילוב מאיים בין תופים לכלי נשיפה תזמורתיים ואחרי הסרט באחריות אתם תחרשו את הפסקול באפל מיוזיק.

הסרט הוא בעיקרון קרב מוחות משולש בין מישל, טדי ודון. כול שחקן בסרט הזה נותן הופעה מדהימה בצורה בלתי אנושית (סליחה). במיוחד אמה סטון שיש רגעים שפשוט בא לך למחוא כפיים על המשחק שלה בסרט. היא מדויקת, שנונה, חריפה ומדלקת בקלות טקסטים מסובכים שכול שחקן אחר היה נופל בהם אבל סטון לא. כול הכבוד!

בשורה התחתונה 'בוגוניה' הוא אחד הסרטים הטובים של השנה. מצחיק, מרתק, מושלם אסתטית, שחקנים מופלאים וכיף אחד גדול לאורך כול אורכו. אני לא יכול להמליץ על הסרט הזה לכול אחד אבל אם אהבתם את הסרטים הקודמים של לנטימוס אל תעיזו להחמיץ בקולנוע!