מייקל

(הי! חזרתי).

ביוגרפיות מוזיקליות הפכו בשנים האחרונות לאחת השיטות הכי בדוקות להרוויח כסף בלי להתאמץ: קחו זמר או להקה מפורסמים, ספרו את כול מה שיש לעמוד ויקיפדיה שלהם לספר, שימו ממיטב השירים כדי שיהיה אפשר לשמוע אותם בעוצמת איימקס והרווחתם מלא כסף.

לפני כמעט עשור יצא לקולנוע 'רפסודיה בוהמית', 'ביוגרפיה' על להקת קווין וספציפית על פרדי מרקורי. זה לא היה סרט טוב אלא יותר פרסומת למכירת מוצרי הלהקה ועדיין הוא הצליח להרוויח מלא כסף ואפילו להיות מועמד לאוסקר (בשנה בה 'הספר הירוק' זכה מה שמראה כמה חלשה הייתה התחרות).

עכשיו מגיע 'מייקל', ניסיון סחיטת הכספים החדש של יורשי מייקל ג'קסון. הסרט מחולק לשני חלקים כפי שמעידה שקופית בסוף הסרט. כנראה חשבו שלא ירוויחו מספיק כסף מסרט אחד.

'על מה זה 'מייקל'? בטח אף אחד לא שואל. ובכן, זה על עלייתו ועלייתו של מלך הפופ. ילדותו העשוקה בצל אביו המכה (אתם לא יודעים כמה נקרעתי מצחוק כאשר כתבתי את המשפט הזה) והפיכתו לאחד הזמרים הכי מצליחים ונמכרים אי פעם.

'מייקל' הוא בשיא הכנות הסרט הכי גרוע שראיתי בקולנוע מזה זמן רב. אם אפשר לקרוא לו 'סרט'. מדובר בפרסומת שמונעת מתאוות הבצע הכי חזירית ושפלה שיצא לי לראות. יצירה שכול מה שמעניין את יוצריה זה איך להרוויח כסף ממעריצים תמימים וסתם סקרנים כמוני.

הייתי כותב משהו על התסריט של הסרט, אם היה בכלל תסריט. אין פיתוח דמויות ב'מייקל': בחלקים שמתמקדים בילדותו של מייקל ג'קסון, כאשר היה בלהקת ג'קסון פייב המשפחתית, אין דמויות. יש פלקטים שמטרתם להתפעל מכמה מייקל הוא גאון ומלך וקיסר ומבקר ילדים חולי סרטן (סצנה בה הוא מציל יהודים בשואה ירדה בעריכה כנראה). האבא, בגילומו מעורר הרחמים של קולמן דומינגו, מדבר כמו פרומו לסרט ואין אף משפט שהוא אומר שנשמע משכנע.

לא סיימתם את הפופקורן והקולה וכבר מייקל ג'קסון הפך להיות גבר צעיר ורענן. איך? למה? מדוע? אין הסבר. ככה וזהו. דברים קורים ב'מייקל' כי ככה צריך להיות ולא מתוך כורח של נסיבות כלשהן. לא מסבירים למה לאבא שלו כול כך חשוב שישתף בלהקה המשפחתית, לא מסבירים איך מייקל ג'קסון פתאום הפך להיות הזמר הכי נמכר בכול הזמנים, לא מסבירים כלום. העיקר להרוויח כסף.

את מייקל ג'קסון המבוגר מגלם ג'פאר ג'קסון, האחיין של. אין ספק שג'פאר (לא המכשף) יודע לרקוד ולזוז כמו דוד שלו אבל כשהוא צריך לשחק, להגיד שורות או להביע רגשות הוא נשמע כאילו עוד רגע הוא ייבכה לעולם שיפסיק כבר. כנראה שכישורי משחק זה לא משהו שמשפחת ג'קסון מצטיינת בו.

צ'כוב אמר פעם שאקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית, ובכן, אם צ'כוב היה רואה את 'מייקל' הוא היה מתהפך בקברו. הרמזים המטרימים לעתידו של מייקל בין אם זה האובססיה שלו לסרטי דיסני ואגדות או משפטים מסוימים הם ברמה של סרט לגיל הרך. כול מי שמכיר את הסיפור של מייקל ג'קסון יזהה מיד איך ילדותו משתקפת בבגרותו וזה נעשה בכזה זלזול שנגרמה לי תחושת כעס מהלך הצפייה בסרט.

אבל הי, לפחות יש שירים וריקודים שמייקל ג'קסון האמיתי עשה, לא? ובכן, קטעי ההופעות בסרט מבוימים כמעט לא רע עד שעריכת המערבל בטון של הסרט (היו לסרט הזה פאקינג 4 עורכים אגב) הורסת אותן והופכת אותן לבלתי צפיות.

בשורה התחתונה אין שום סיבה ללכת ל'מייקל'. מדובר בסרט שנולד אך ורק מכוונה להרוויח כמה שיותר כסף ממעריצים פתיים. מדובר בסרט מחורבן ברמה הכי גבוהה שיש ואני כועס על עצמי שהלכתי אליו בקולנוע. שומר נפשו ירחק. איכס.