נוכחות

סטיבן סודרברג הוא אחד הבמאים האהובים עלי והבמאי השני האהוב עלי ששמו הוא סטיבן (הראשון הוא סטיבן ספילברג, למי שתהה). הוורסטיליות שלו, בה הוא עובר מז'אנר לז'אנר בקלילות רבה, וקצב העבודה המרשים (עוד פחות מחודשיים הוא מוציא עוד סרט, אגב) הופכים אותו לבמאי שבעיניי כול סרט חדש שלו שווה בדיקה.

לסרט החדש שלו, 'נוכחות', יש פרמיס ממש פשוט: סרט רוחות רפאים רגיל, על רוחות שרודפות בית שמשפחה חדשה עוברת אליו, רק מנקודת המבט של הרוחות. הסרט נראה בהתחלה כאילו אנחנו רואים מישהו משחק במשחק מחשב אבל בהמשך מתרגלים לסגנון.

כפי שאתם יכולים לנחש הפעם סודרברג בחר לטבול את רגליו בז'אנר האימה. לא סתם אימה, אימה אומנותית. כזאת שנשענת פחות על הבהלות ודם ויותר על אווירה. בתחום הזה 'נוכחות' מספק את הסחורה בענק. האווירה שלו מטרידה, מלחיצה ומפחידה לא פחות מאלימות או דם.

הסרט מתהדר במעט מאוד שחקנים, כאשר היחידה שמוכרת ביניהם היא לוסי לו. השחקנים בסרט נותנים הופעות מוצלחות למדי אבל לא משהו מופתי או זכיר יותר מדי.

היתרון העצום של 'נוכחות' זה שהוא נמשך רק 85 דקות. פחות משעה וחצי. זה הופך את הסרט ליעיל, נטול שומן מיותר של קטעים לא נחוצים ולא משנה מה דעתכם על הסרט לפחות הוא נגמר מהר.

בדירוג סרטי סודרברג שלי 'נוכחות' נמצא איפשהוא באמצע. הוא לא יצירת מופת, חסר לו משהו שיהפוך אותו לממש ממש אדיר, אבל הוא גם לא רע. מדובר באימה אומנותית עשויה היטב ששווה לכם לבדוק בקולנוע. נתראה בסרט הבא של סודרברג!