נשארים לחג

מהלוגואים של חברות ההפקה בתחילת הסרט ועד לצילום המגורען עם השריטות (אתגר לחובבי צילום: נסו לאתר את השריטות פילם בסרט. זה הרבה פחות פשוט משנדמה לכם), 'נשארים לחג' הוא סרט מ-2023 שמתחפש לסרט מ-1970. ומעבר לכך, מדובר פשוט בקלאסיקה מיידית.

הסרט מספר על פנימייה לבנים אי שם בניו אינגלנד, בחופשת חג המולד של 1970. כול הצוות והתלמידים יוצאים למשפחות שלהם חוץ מקומץ אנשים שאין להם לאן ללכת. לאחר שמסוק לוקח עוד אנשים, נותרים בפנימייה בחג 3 אנשים: פרופסור לוזר שחולם על יותר (פול ג'יאמטי), תלמיד עם בעיות התנהגות (הכוכב העולה דומיניק ססה) והטבחית של הפנימייה (דאווין ג'וי רנדולף, שתזכה באוסקר על תפקידה בסרט זה).

ראשית כול, 'נשארים לחג' נמשך שעתיים ורבע. לא קל לעשות סרט של שעתיים ורבע שלא מרגיש ארוך מדי, מרוח מדי ו/או מתיש. אלכסנדר פיין עומד במשימה בהצלחה: ה-133 דקות של הסרט עוברות ביעף ולא מרגישים את האורך עד כדי כך שאין צורך לבדוק כמה זמן נותר.

הסרט מלא בקללות ובציניות בין הפרופסור לתלמיד הבעייתי. זה מצחיק מאוד וכתוב בשנינות רבה, אך למרות כול זה מדובר בסרט שגם אנשים רגישים יאהבו. לכול דמות בסרט יש עולם משלה, שאיפות, רצונות ופצע שהם לרפא ולהתגבר עליו. התסריט של דייוויד המינגסון (אחד הסרטים הבודדים של אלכסנדר פיין בהם הוא לא כותב גם את התסריט) שנון, מרתק, כתוב היטב ומזכיר לטובה את הקולנוע של שנות ה-70, ובמיוחד של האל אשבי שרוחו מרחפת מעל הסרט הזה.

הסרט כאמור נשען ברובו על 3 שחקנים: פול ג'יאמטי, דומיניק ססה ודאווין ג'וי רנדולף. כול אחד מהם נותן הופעה שהיא לא פחות ממופתית. ג'יאמטי נותן את מה שהוא כנראה ההופעה הכי טובה שלו מאז 'דרכים צדדיות': הוא מגלם לוזר בצורה משכנעת ולמרות שבתחילת הסרט הוא עושה רושם של מניאק מגלים בהמשך הסרט שאין מה לשנוא אותו. דומיניק ססה בתפקיד התלמיד שנשאר בחג נותן הופעה כול כך טובה שזה ביזיון שהוא לא מועמד לאוסקר על הסרט הזה. הוא מוכיח שיש לו עתיד בתעשייה ונותן הופעה מצחיקה ומרגשת בו זמנית. דאווין ג'וי רנדולף גם ממש טובה בסרט והאוסקר שהיא תקבל עוד פחות מחודש על הסרט הזה מוצדק מאין כמוהו.

בשורה התחתונה, 'נשארים לחג' זה סרט שאומנם לא מחדש אבל עשוי כול כך טוב בכול אספקט שלו (בימוי, משחק, כתיבה וכו') ומכיל כול כך הרבה ציניות ואהבת אדם (מסתבר שזה לא סותר) שכול צופה ייקח משהו מהסרט לעצמו אחרי הצפייה בו. סרט שאתם פשוט חייבים לראות, כי סרטים מופתיים צריכים להיראות על מסך גדול.