לשחרר את שולי סאן

לכתוב ביקורת על 'לשחרר את שולי סאן', שובר הקופות הישראלי שהביא תוך פחות משבועיים יותר מחצי מיליון צופים, זה מיותר. אם אהבתם את 'לשחרר את שולי' הראשון מלפני 4 שנים אתם תאהבו גם את שולי סאן. אם לא אהבתם את הראשון, נו, מה יש לכם לחפש בסרט החדש?

אבל 'לשחרר את שולי סאן' הוא לא סתם שובר קופות כמו שכתבתי, אלא הוא תופעה שנדיר לראות בקולנוע: אני אוהב לעקוב אחרי לוחות זמנים של בתי קולנוע ולראות סרטים ממלאים אולמות. ביום הבכורה של 'שולי סאן' היו בפלאנט ראשל"צ למשל 70 (!!!) הקרנות וכולן היו סולד אאוט!

אז על מה כול הרעש?

אחרי ששחררו את שולי, הבן של אביהו (ציון ברוך), מקרטל סמים קולומביאני, הפעם אביהו, בצלאל ונתי נשלחים לשחרר את שולי מהיאקוזה ביפן. מסתבר ששולי הוא טבח מצליח מאוד במסעדה יפנית עם מנהלת יפנית-ישראלית, והיאקוזה רוצה לראות מה השולי הזה יותר להכין. ביחד השלישייה יוצאת להציל את שולי, נעזרת ברובוטית דמוית אישה שיודעת לדבר כמו שמעון פרס ונלחמים בנינג'ות.

בניגוד לסרט הקודם, שמה שאני זוכר ממנו זה בעיקר בדיחות פיפי קקי, ההומור ב'לשחרר את שולי סאן' מעודן הרבה יותר. אפילו אעז ואגיד שההומור הפעם טיפונת יותר מתוחכם מהרגיל והוא כולל אינספור רפרנסים לסרטים אחרים, סלפסטיק וקצת נונסנס. זה הופך את 'לשחרר את שולי סאן' לאחד הסרטים הכי מצחיקים שראיתי בקולנוע לאחרונה.

נראה בניגוד לקומדיות חפיפניקיות דומות מהסוג של 'הבא שמות מוכרים והקהל יבוא', ב'שולי סאן' נראה שהשקיעו. השקיעו בוויזואליה וזה בשיא הכנות אחד הסרטים הכי מצולמים יפה וצבעוניים שראיתי מאז לא זוכר מתי. השקיעו בלוקיישנים, נראה ממש שהצוות טס ליפן וצילם שם ולא היו תפאורות. השיקעו, כמו שאמרתי בפסקה הקודמת, בבדיחות ואפילו טיפה השקיעו בתסריט. נכון, זה לא צ'ארלי קאופמן אבל הדמויות בסרט מספיק עגולות כדי שנרצה בטובתן לשחרר את שולי פעם שנייה.

הדבר היחידי שהפריע לי בסרט, וזה מאפיין לא מעט קומדיות ישראליות, זה הבדיחות שחוזרות על עצמן. אחת מהבדיחות האלה בסרט זה שאביהו אומר 'הלך הילד'. בפעם הראשונה זה היה סביר, בפעם ה-64 זה כבר מעיק.

אבל בשורה התחתונה, הפעם ההייפ מוצדק. 'לשחרר את שולי סאן' הוא קומדיה קורעת מצחוק, מושקעת וכיפית נורא נורא לימי קיץ לוהטים אלה. הזמינו כרטיסים מראש, קנו פופקורן וקולה ותנו לשלישית מה קשור להצחיק אתכם.