קרב רודף קרב

פול תומאס אנדרסון (שמעכשיו ייקרא בראשי התיבות שלו פת"א) הוא לדעתי הבמאי הכי טוב שפועל כיום, לפחות במסגרת הקולנוע האמריקאי. מדהים איך לבמאי יחסית צעיר (בן 55) יש כישרון כה עצום לספר סיפורים על גורל, אהבה, קפיטליזם וחיפוש נשמות אבודות ומתוסבכות.

מיותר לציין אם כך של'קרב רודף קרב', סרטו העשירי של פת"א המלך, הגעתי עם ציפיות עצומות. הביקורות המאוד נלהבות בחו"ל רק העצימו את הציפיות מהסרט.

ואני שמח להגיד שבהחלט היה שווה לחכות.

הגיבור הראשי של הסרט הוא בוב פרגוסון (דיקפריו), פעיל במחתרת פרנץ' 75. זוהי תנועה מחתרתית שעושה דברים שנחשבים בעיניי החוק לא חוקיים, כמו לשחרר פליטים ממחנות שמיועדים להם ועד שודי בנק. הגנרל סטיבן לוקג'ו (שון פן) הוא האדם שבעיניי התקשורת עושה את הדבר הנכון: הוא נלחם בפרנץ' 75 ומונע מהם לעשות את הפעולות הלא חוקיות שלהם.

עברו 16 שנים ולבוב פרגוסון יש בת מתבגרת (צ'ייס אינפיניטי בהופעת הבכורה שלה בקולנוע). כאשר הבת נעלמת, בוב יוצא למסע בעקבותיה, במהלכה הוא גם ייאבק בסטיבן לוקג'ו אשר חזר מהצללים ונשבע לנקום במי שנותר מפרנץ' 75.

קודם כול, אנמיך לכם את הציפיות קצת: הביקורות והטריילרים הבטיחו סרט אקשן. ובכן, לא בכך הדבר. יש יחסית מעט אקשן בסרט שהוא יותר דרמת מתח קומית מאשר אקשן פיו פיו הבה נחסל את האיש הרע. זה לא דבר רע, שכן מסרט של פת"א אני לא מצפה להרבה אקשן או אקשן בכלל.

ועכשיו להמון התשבוחות שמגיעות ל'קרב רודף קרב'.

הסרט מרתק בצורה נדירה. למרות שהוא נמשך לא פחות משעתים וארבעים הוא לא מרגיש כמעט ארוך או נמרח. בסוף אפילו אתם תבקשו עוד מהדמויות המדהימות שפת"א ברא ב'קרב רודף קרב'. אם הוא לא זוכה באוסקר על בימוי הסרט הזה אז לאקדמיה אין יותר משמעות.

הסרט מתהדר, כמו כול הסרטים של פת"א מאז 'זה יגמר בדם', בפסקול מכשף של ג'וני גרינווד איש רדיוהד. הפסקול של 'קרב רודף קרב' מורכב מנעימות מצמררות, מגניבות ומהפנטות אשר 'משתלטות' על הסצנות ולא נותנות מנוח. אין על גרינווד.

השחקנים בסרט פשוט אדירים. דיקפריו נותן הופעה נהדרת כבוב פרגוסון, צ'ייס אינפינטי מספקת הופעת בכורה מדהימה כבתו של בוב אך מי שנותן את ההופעה הכי טובה בסרט הוא שון פן. יש סצנה בסרט שמרכבת בעיקר מקלוז אפים על פניו ואפשר לראות כמה הוא מתאמץ לתת הופעה ברמה של דניאל דיי לואיס, והוא מצליח!

מעל הכול, יש ל'קרב רודף קרב' אמירה חברתית. זה אולי הסרט הכי רלוונטי ואקטואלי של פת"א. הסרט מדבר על בעיית הפליטים, על הפגנות ועל אמריקה של טראמפ (בלי להגיד את המילה טראמפ כמובן) וכול זה בצורה שאולי תחדש לכם משהו.

אבל למרות זה מדובר בסרט ממש, אבל ממש מצחיק. 'קרב רודף קרב' מתהדר בהומור ייחודי וקורע מצחוק בין אם זה המסע של בוב פרגוסון להטעין את הטלפון שלו בזמן לא טוב או ביטים קומיים שפזורים לאורך 161 הדקות של הסרט, 'קרב רודף קרב' ייקרע אתכם מצחוק כשהוא לא יידכא אתכם עם כמה שהוא רלוונטי לימינו.

בשורה התחתונה, 'קרב רודף קרב' הוא יצירת מופת נוספת של פול תומאס אנדרסון. סוחף, מצחיק, מותח, מהנה ופשוט כיף אחד גדול מתחילתו ועד סופו. יש מצב שזה הסרט הכי טוב של 2025 ולא נראה לי שאראה השנה סרט יותר טוב ממנו. אם עוד לא השתכנעתם שפת"א הוא הבמאי הכי טוב שעובד כיום, הסרט הזה ישכנע אתכם סופית בטענה הזאת.